לא הרווחת
לפגישת היכרות
נצלצל אליך

מה עושה שופט המזהה חוסר צדק?

 

מנוי יקר,

המבוטח בן 74 נפגע קשה בתאונת דרכים. הפגיעה הקוגניטיבית הייתה קשה ובלתי הפיכה.

כחודשיים לאחר התאונה החל לתפקד כאדם כבן 94 ולאחר תקופה קצרה נפטר.

"אין קשר בין התאונה למוות", קבע המומחה שמונה על ידי בית המשפט.

מסקנת המומחה נראתה תמוהה על פניה, אולם למשפחת המנוח לא היה כסף למימון חקירתו הנגדית וחברת הביטוח, כמה לא מפתיע, סירבה לממן את חקירתו.

האם השופט מנחם (מריו) קליין, מבית משפט השלום בתל אביב, יזמן אותו לחקירה כדי לברר כיצד הגיע למסקנה התמוהה?

 

 מה עושה שופט המזהה חוסר צדק?                        

                                1983-2012© חיים קליר ושות' http://www.kalir.co.il

שמעיה פרנקו יצא מביתו אל מקום עבודתו. בדרכו, במהלך חציית כביש כהולך רגל, פגע בו רכב. פרנקו נפצע קשה בחלקי גוף שונים. בעיקר בראש. במעטפת המוח החלה הצטברות כרונית של נוזלים.

אשפוז ארוך בבית החולים לא הועיל. מצבו של פרנקו התדרדר. הרופאים אבחנו תסמונת בשם Deconditioning, תהליך הזדקנות מואץ המתרחש אצל אנשים מבוגרים שעוברים אירוע טראומטי קשה, כמו תאונת דרכים. חודשיים לאחר התאונה, החל פרנקו בן ה-72 לתפקד כאדם כבן 94. הפגיעה הקוגניטיבית הייתה קשה ובלתי הפיכה. פרנקו לא זכר איך קוראים לו וגם לא היה מסוגל לבצע פעולות יומיומיות פשוטות. הוא גם איבד את היכולת להציל את עצמו וחדל להתלונן על כאבים. מספר חודשים לאחר התאונה פקד את פרנקו אירוע לב והוא נפטר.

במשפט הפיצויים נגד כלל, חברת ביטוח החובה של הנהג הפוגע, מינה בית משפט השלום בתל אביב את פרופסור מרדכי רביד, מומחה ברפואה פנימית, כדי שיקבע אם התאונה גרמה למותו של המנוח. פרופסור רביד קבע בחוות דעת כתובה כי "לא ניתן למצוא קשר בין התאונה לבין המוות".

לאור נסיבות המקרה, חוות דעתו של פרופסור רביד נראתה על פניה תמוהה. בני משפחת המנוח היו זכאים לכאורה לזמן את המומחה לבית המשפט כדי לחקור אותו ולהוכיח שחוות דעתו מופרכת. אולם לשם כך הם נדרשו לשלם למומחה כסף, הרבה כסף. ההוצאות שנגרמו להם בעקבות חודשי האשפוז הארוכים של המנוח, הותירו אותם חסרי יכולת לממן את שכר הופעת המומחה בבית המשפט. בני המשפחה קיוו כי כלל, מתוך רצון לסייע לשופט להגיע לחקר האמת, תממן את שכר הופעתו של המומחה. אולם כלל סירבה. כאשר השופט מנחם (מריו) קליין הודיע להם כי הוא שוקל ליזום את הזמנת המומחה, הם דרשו ממנו במפגיע שלא לעשות כן. "בשיטת המשפט הנהוגה בישראל", כך טענו, "הנפגעים אמונים על ניהול תביעת הפיצויים שלהם ומשבחרו לא לזמנו, אין מקום לכך שהשופט יזמנו".

מצב זה הטריד את מנוחתו של השופט קליין. "מה יעשה השופט, כשתחושת הצדק מובילה אותו למסקנה שהאסטרטגיה שנבחרה מוטעית ויתכן שכתוצאה מכך ייגרם עיוות דין קשה? האם על בית המשפט לשתוק ולא להתערב? האם על השופט לפעול כ"ספינקס" ולהימנע מכל התערבות גם במחיר של פספוס האמת וגרימת עיוות דין?"

לבסוף, לאחר התלבטות לא קלה, חרג השופט קליין מסדרי הדין הרגילים והזמין את פרופסור רביד לחקירה על חוות דעתו. התמונה שעלתה מתוך חקירתו של פרופסור רביד בבית המשפט הייתה עגומה. להלן שתי דוגמאות:

במהלך חקירתו, נשאל פרופסור רביד אם לקח בחשבון, בחוות דעתו הכתובה, שלמנוח הייתה חבלת ראש עם שברים בגולגולת, בלסת, באף, בארובות העיניים ולכן עבר ניתוח ראש. הפרופסור המכובד לא הבין על מה מדובר. רק לאחר מספר רגעים הסתבר שהוא התכונן לדיון של אדם אחר שגם שם משפחתו פרנקו אך שמו הפרטי יוסף.

דוגמא שניה: בעקבות הפגיעה בראשו, הרופאים המטפלים אסרו על המנוח ליטול אספירין. פרופסור רביד זלזל בדעות עמיתיו הרופאים כי אספירין מועיל למניעת אירועים לבביים. כאשר הוצגו בפניו שני מחקרים, מהם עולָה מ?בהק?ת סטטיסטית ברורה של עליית תמותה בין חולים במצבו של המנוח שהפסיקו ליטול אספירין, הוא המשיך לזלזל בתרופה. פרופסור רביד המשיך לזלזל באספירין, למרות שבעקבות מחקרים אלה יצאה הנחיית משרד הבריאות בשנת 2013 לרופאי השיניים שלא להורות למטופלים המגיעים לעקירת שן להפסיק ליטול אספירין.

מעבר לכך, השופט קליין התרשם כי המומחה לא היה בקיא בחומר הרפואי של המנוח, מסקנתו לא הייתה מבוססת כדבעי ונימוקיו לא היו משכנעים. "חלק מהותי מיחסי אמון והערכה בין השופט למומחים המתמנים על ידו, נעוץ בעובדה שאותם מומחים יכולים לפעול ב"ראש פתוח", לשקול נתונים מחדש, לפעמים לשנות מקביעותיהם בענווה הנדרשת, להסתייג מקביעות חד משמעתיות שנתנו בעבר וכך לגלות אובייקטיביות ואמינות כשהמוטו המרכזי חייב להיות סיוע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולא הגנה על יוקרה מקצועית ואישית כפי שחשתי במהלך חקירתו הנגדית של המומחה. לדידי, דווקא עמדה בלתי מתפשרת, דווקנית ונחרצת שלא מוכנה לזוז מילימטר מקביעות קודמות, על אף הצגת נתונים חדשים ומאמרים מקצועיים של אסכולות שונות מטילים בי ספק בנכונותה של חוות הדעת".

בית המשפט, הוסיף השופט קליין, אינו משמש כ"חותמת גומי" להמלצות המומחים. עליו להפעיל את שיקול דעתו באופן עצמאי.

השופט קליין שקל שוב ושוב את מכלול הראיות שהובאו בפניו ולאחר ניתוח מעמיק הגיע למסקנה כי "לא עמדה בפני המומחה הרפואי תשתית לקביעתו הנחרצת על העדר קשר סיבתי בין התאונה למותו של המנוח. להיפך, כלל הראיות שהוגשו והעדויות שהושמעו מטים את הכף, בצורה ברורה, לכך שסביר יותר שמותו של המנוח נגרמה כתוצאה עקיפה של התאונה ולא מגורמי סיכון אחרים".

בסופו של דיון, השופט מנחם (מריו) קליין קבע כי שמעיה פרנקו נפטר כתוצאה מהתאונה. "לולי תאונה זו", כך בלשון השופט, "המנוח היה חי חיים ארוכים ופרודוקטיביים שנים רבות". עבור אבדן חיים אלה, השופט פסק למשפחת המנוח 500,000 שקל פיצויים לפני ניכוי גמלאות הביטוח הלאומי ובתוספת הוצאות המשפט.

הערה: חברת הביטוח הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין.

09.12.2013 מסמך 1052

לקבלת פסק הדין המלא

צור קשר


.

בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

ייעוץ פנסיוני

ייעוץ פרישה

ביטוח פנסיוני

  יועץ ביטוח

  יועץ פנסיוני

סניפים  

אודות

ייעוץ פנסיוני מוזל