לא הרווחת
נצלצל אליך
לפגישת היכרות

הצעות חוק ייעוץ פנסיוני

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) (תיקון )(הגברת מודעות והרשאה לתשלום מכספי חיסכון) שגובשה ע"י דני טל ומומחי פורשור לבקשת חברי הכנסת שהנושא קרוב לליבם ועקב החששות לנזק בלתי הפיך לציבור עקב אי קבלת ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי. במטרה להגביר המודעות בציבור, הקטנת הפגיעה בחסכונות ובמיגון הביטוחי, שימוש נאות בהטבות מס הניתנות לציבור החוסך והקטנת הנטל על קופת המדינה באמצעות פרסומים, אכיפה, שיפור אמצעי התשלום לייעוץ והגדלת הטבות המס
הצעות חוק ייעוץ פנסיוני (הגדל)

                              

 הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)(תיקון)

                                        

(הגברת מודעות והרשאה לתשלום מכספי חיסכון), התשס"ה- 2005 

 

                  הצעת חוק זו גובשה לבקשת חברי הכנסת שהנושא קרוב לליבם, ע"י דני טל ומומחי פורשור ייעוץ פנסיוני.

 

 

 

 

                                                                                 מבוא

 

נוכח התקדמות עולם הרפואה והתארכות תוחלת החיים, גדל הצורך בתכנון פנסיוני בלתי מוטה, הגברת התחרות בתחום החיסכון הפנסיוני, הקטנת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון, והגברת המודעות לחשיבות ייעוץ בלתי מוטה בתחום הביטוח האישי והמשפחתי באופן שימנע תשלומים מיותרים, כפולים או חסרי תוקף לאורך עשרות שנים תוך פגיעה ברמת החיים הנוכחית והחיסכון והזדקקות לקצבאות מטעם המדינה במקרה מחלה או פרישה.

 

המדינה, מתוך כוונה לעודד הציבור לבטח עצמו כנגד אירועים של פגיעה בכושר השתכרות, מוות וכן מתוך כוונה להעביר לידיו את האחריות ולעודדו לחיסכון לטווח ארוך, מעניקה הטבות מס לחוסכים ובעצם מוותרת על הכנסות בטווח הקצר ממיסים, כהשקעה מראש שנועדה להקטין ככל האפשר קריסה כלכלית של משפחות ונפילתן על כתפי הקופה הציבורית.

 

לאחר החקיקה בדבר חובת הפרשה לביטוח פנסיוני, מהווה ההוצאה של משפחה למעלה מ-40% מהכנסתה ברוטו מידי חודש לאלמנטים כמו : ב. לאומי, מס בריאות, גמל, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח מוות ושארים, קרן השתלמות וביטוחים פרטיים בתחום הבריאות, כלומר אלפי ₪ מידי חודש ל"סל קניות" הנתון לחסדי המשווקים וללא שום כלים בידי האזרח לבחינת הצרכים והפתרונות הראויים לו עפ"י מעגל חייו.

לבחירת מסלולי החיסכון הפנסיוני ותמהיל המיגונים הביטוחיים בהם באופן נטול הטיה וחשיבות רבה למקצועיות עקב יוקר המגונים והשתנות הדרסטית של עלותם לאורך השנים באופן הנוגס בהתקדמות החיסכון ופגיעה ברמת החיים המובטחת והדרושה. בתחום זה קיימים הפסדי סכומים משמעותיים עקב תשלומים כפולים, מיותרים ( לעומת צרכים) ועל אלמנטים ביטוחיים שהסתברותם קטנה לעומת ההסתברות לחיים ארוכים. אופן הבדיקה ראוי שייעשה תוך בדיקת מכשירים פנסיוניים וביטוחיים של המשפחה כולה וביטול האפשרות של קיום כיסוי ביטוחי של יחיד בתוכניות של בן/בת זוגו והסיכון שבתשלום כפול או עודף על הצורך לאורך עשרות שנים.

 

היקף תשלומים מיותרים לביטוח עקב השתנות הפרמיה לאורך השנים מסתכמת בערכים של מאות אלפי שקלים, לדוגמא: תשלום מיותר של ריסק בפרמיה התחלתית של כ-100 ₪ בהשתנות ממוצעת של 4 פעמים לאורך 20 שנה בלבד, משמעותו פגיעה בחיסכון המצטבר של כ-155,000 ₪ ( 100  X 4 = 400 ₪ , + 3.5% ריבית שנתית X 20 שנה).

 

מרבית הציבור משלם תשלומי כפל, תשלומים מיותרים ותעריפים לא ברורים גם למכשירים פנסיוניים, גם לביטוחי בריאות וסיעוד במסגרת השב"ן, בביטוחים פרטיים ולביטוחים קולקטיביים המסתכמים מידי חודש במאות שקלים.

 

  בשנת 2004 הוקמה "ועדת בכר" בראשות ד"ר יוסי בכר מנכ"ל משרד האוצר דאז. צוות העבודה מונה ע"י שר האוצר לשם גיבוש המלצות על פעולות הנחוצות לשם ביסוס מבנה תחרותי בשוקי ההון והכספים בישראל ולפתרון בנושא ניגוד האינטרסים הקיים בשוק הפנסיוני בישראל והחשש כי הטבות המס הניתנות אינן משיגות את יעדן ובפועל חלק ניכר מההטבות ומהכספים המופקדים ע"י הציבור מעשיר בפועל את קופות הגופים המוסדיים ושלוחיהן קרי סוכנים ומשווקים, בעוד הציבור נותר ללא מענה הולם ויזדקק שוב לתמיכת המדינה.

 

מסקנות הוועדה פורסמו וכללו המלצות להפרדת הבנקים מאחזקותיהם בקופות הגמל, השתלמות וקרנות הנאמנות. נקבעו הפרדה ורישוי בין הייעוץ הפנסיוני ולבין השיווק הפנסיוני באופן שינטרל את ניגוד האינטרסים הקיים בין הסוכנים והמשווקים לבין החוסכים. מתוך הבנה של ניגוד האינטרסים הקיים בין מי שמייצגים ושלוחיהם של חברות הביטוח והגופים המוסדיים דהיינו סוכני ביטוח ומשווקים פנסיונים הומלץ כי עיסוק בייעוץ יותר רק בתנאי של אי-זיקה לגופים הפנסיונים ורצוי כי שכר היועץ ישולם ע"י הלקוח.

 

מרבית מסקנות הוועדה אושרו בכנסת בסדרת חוקים ותיקוני חוקים בשנת 2005 ובחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני ) התשס"א 2005.

 

בחוק בפרק ב' סימן א' סע' 2-3, נקבעה חובת רישוי והפרדה בין רישיון יועץ פנסיוני לבין רישיון סוכן ומשווק פנסיוני ובסע' 5-6 איסור בקבלת שני סוגי הרישיונות יחד. כמו כן נקבע כי על יועצים (ותאגידי ייעוץ) יחול איסור לזיקה לגופים הפנסיוניים, אך בעקבות לחץ הבנקאים נקבע סע' 19 (א)(2) כי תותר קבלת שכר מהגוף המוסדי ולא מהלקוח ועמלות ההפצה תהיינה אחידות ומוגבלות בגובהן בגופים עימם יהיה התאגיד הבנקאי חתום על חוזה הפצה ולא יחשבו זיקה כאמור.

 

בפועל נראה כי הבנקים נהנו ממחירים גבוהים בעת מכירת קרנות הנאמנות, שחיזקו מאד את איתנותם הפיננסית ורווחיותם ואפשרו להם גם תשלומי דיבידנד גדולים. כמו כן, התאפשר לבנקים לגבות "עמלות הפצה" מהבעלים החדשים של קופות הגמל וקרנות הנאמנות - עבור הפצת המוצרים ללקוחות הבנקים ובכך הם מוסיפים להרוויח משיווק מוצרים אלה. מצב זה גורם להתייקרות בדמי הניהול, שכן עתה הופרדו היצרן מהמפיץ ושניהם אמורים להתחלק בדמי הניהול הניגבים מהלקוח.

 

בשנת 2007 נוהל מאבק בין הבנקים לממונה על שוק ההון לגבי האפשרות כי הבנקים יוכלו לשווק מוצרים פנסיוניים ללקוחותיהם ובעקבות תמיכת בנק ישראל והממונה על ההגבלים העסקיים, התאפשר לבנקים לעשות כן תוך כדי קבלת עמלות הפצה מוגבלות. וזאת במקביל לצפייה לשיפור מערך הייעוץ ולגייס יועצים חדשים.

 

בפועל, עולה חשש כי עקב מגבלות בעיסוק הבנקים בייעוץ במכשירים הכוללים אלמנטים ביטוחיים וכן עקב האינטרס בקבלת עמלות הפצה (שאינן נחשבות כזיקה) נוצר מצב בו הייעוץ כולל בעיקר מכירת מוצרים, ללא ביצוע הליך ייעוץ מלא המתחשב בכל עולמו הכלכלי של המבוטח והכולל אלמנטים ביטוחיים בהם מבוטח החוסך ומשפחתו כאמור בפרק ג' סימן א' סע' 12 (א) – העלולים לכלול תשלומי כפל ויתר וחשש למגבלה באובייקטיביות ובאינטרס להוזיל את דמי הניהול עבור החוסך.

 

לצד הבנקים הוקמו תאגידי ייעוץ פרטיים ונתנו רישיונות ליועצים פנסיוניים יחידים אשר בחרו במתן שרות ייעוץ באופן אובייקטיבי לחלוטין ללא קבלת עמלות הפצה ומכיוון שכך, רישיונם הותנה גם באי-קבלת עמלות כלשהן מגוף מוסדי עבור פעילות הייעוץ. באופן בלתי מסובר, נקבע לתאגידי ייעוץ אלה גם התניית רישיונן בכך שלא יבצעו פעולות עבור הלקוח , למרות אי-ניגוד האינטרסים שכבר הותנה ותוך מניעת האפשרויות לביצוע ההמלצות במינימום טעויות. 

 

החשש הינו כי בהיעדר פרסום, פעולות חינוך, הסברה וחובת נקיטת אמצעים, הציבור אינו מודע להבדלים בין המשווקים ליועצים ובין היועצים השונים, קרי אלה שמקבלים עמלות הפצה ואלה שמנועים מקבלתם.

 

בנוסף נקבעו בחוק זכויות עובדים לבחירת תוכניות הביטוח והחיסכון הפנסיוני באופן סוברני ללא התערבות המעסיק וכן הזכות לאפשרות התייעצות עם יועץ פנסיוני מטעם עובד וביצוע המלצותיו. אך לא נקבעו אופן נקיטת אמצעים בידי מעבידים בכדי למנוע הטעיית עובדים או פגיעה בזכויותיהם, ובפועל מרבית הציבור אינו מודע לזכויותיו אלה.

 

עוד נקבע בחוק , בהתאם להוראות פרק ג' סימן ב' סע' 20 (א) (2) ברור כי ייעוץ למעסיק לא ייחשב "ייעוץ פנסיוני" , בסע' 20(א) (5) ההסכם שבין היועץ הפנסיוני לבין המעביד כולל הוראה ולפיה המעביד או ארגון המעבידים לא יתערבו בתוכן הייעוץ הפנסיוני שנותן היועץ לעובדים, ולא יחייבו את העובדים לקבל ייעוץ פנסיוני באמצעות אותו יועץ פנסיוני. אך לא נקבע חובת גילוי נאות על מעביד או יועץ מטעמו בדבר אי היות הליך ייעוץ למעסיק, הליך ייעוץ פנסיוני כלשונו בחוק המחייב חתימת הסכם ייעוץ בין היועץ לבין העובד כאמור בסימן ה' סע' 27 (א) ו- (ב)(1-4). והחשש הינו כי העובד סבור כי מדובר בהליך ייעוץ הכולל את כל האלמנטים הדרושים ואת הנאמנות ומיצוי האינטרסים שלו.

 

בהתאם לחוק, פרק ג' סימן ג' סע' 24 (א) נקבע איסור שימוש במילים "ייעוץ" ונגזרותיהן על בעלי רישיון סוכן ביטוח/ משווק פנסיוני בכל סוג פרסום מטעמם וכן בפרק בג' סימן ב' סע' 21 (א) (1-2) חובת גילוי נאות באופן "בולט וברור" כולל במשרדיהם באתרי האינטרנט שלהם אודות היותם משווקים ולא עוסקים בייעוץ פנסיוני כלשונו בחוק וזיקתם לגופים הפנסיוניים עימם הם עובדים.

 

בחוק לא נקבעה צורת וגודל השילוט המחויב ולא נקבעו קריטריונים כאמור ע"י הממונה. בפועל במרבית משרדי סוכנויות הביטוח אין שלטים כלל. באתרי האינטרנט של סוכנויות וסוכנים לא מוצג הגילוי הנאות כלל. במקרים בודדים נמצא בלשונית חבויה. כך במקביל לפרסום מטעה מובל הפונה שביקש לאתר חברה העוסקת בייעוץ פנסיוני לאתר של חברת או סוכנות ביטוח העוסקת בשיווק ולא בייעוץ.

 

בשנים האחרונות הוקמו אתרים, אפליקציות שונות ומרכזי "הסמכה" העוסקים בבדיקות והמלצות של דמי ניהול או בהענקת "הסמכות /תעודות" למקצועות כגון "תכנון פיננסי/ פנסיוני" הפועלים במתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות חיסכון, באמצעות מוצר פנסיוני אשר נקבעו בחוק פרק א' הגדרות – "סוג מוצר פנסיוני" ו- "ייעוץ פנסיוני" המחייבות פיקוח רישיון עיסוק בייעוץ פנסיוני. מכאן החשש להתפתחות נותני שירותים העוסקים בפועל ללא רישוי וללא פיקוח, בפעולות העלולות להסב נזק בלתי הפיך ללקוחות תוך שימוש במושגים מטעים בלי להשתמש במילים "ייעוץ פנסיוני" ונגזרותיהם שהשימוש בהן נאסר בחוק על אדם בפרק ג' סימן ג' סע' 24 (ב). תוך בלבול בין מי שאינו בעל רישיון כלל, בעלי רישיון משוווק ובעלי רישיון יועץ ולכן עולה הצורך בהרחבת המילים האסורות לשימוש ובדומה לארגוני מתכננים פיננסיים בעולם בהם נדרש המתכנן לציון גילוי נאות אודות אופן קבלת שכרו. 

 

פניות הציבור לייעוץ בתאגידים שאינם מקבלים עמלות הפצה מועטות משום הקושי התזרימי של הלקוח בתשלום ישיר לגוף הייעוץ למרות הרווח הצפוי והתועלות הנובעות מייעוץ בלתי תלוי לחלוטין. וכיוון שכך, הענות נמוכה מצד יזמים להקמת תאגידי ייעוץ במתכונת זו ( בבחינת "הביצה והתרנגולת" ) ומכאן גם מיעוט הפרסום וחוסר המודעות לאפשרויות והנחיצות בייעוץ בלתי מוטה בקרב הציבור. נראה כי אפשרות לתשלום בהרשאת הלקוח ליועץ מתןך צבירת החיסכון ללא פגיעה באובייקטיביות היועץ ללא זיקה וללא הסכם בינו לבין הגוף המוסדי בשונה מקבלת עמלות הפצה, תגדיל את מספר פניות ובמקביל את מספר החברות לייעוץ. וחשוב לאפשר ליועצים המקבלים שכרם ישירות מהלקוח לבצע פעולות בעבור הלקוח בהתאם להמלצות הייעוץ ולפקח על ביצוען התקין ללא צורך בהסכם וקבלת עמלות הפצה עם הגופים המוסדיים.

אלמנט נוסף שהיה אמור לעודד פניה לייעוץ פנסיוני הינו הטבת- מס. בחוק, פרק ח' סעיף 45 (תיקון פקודת מס הכנסה- מס' 149 נקבע כי שכר והוצאות החזר הוצאות ששולמו ליועץ יראו כתשלומים ששולמו לקופת גמל. מודל זה הינו בעייתי ולרוב לא יניב הטבת מס כלשהי ללקוח (לשכירם כלל לא, ולעצמאיים כמעט ולא ) מכיוון שהטבת המס מוגבלת וממוצה כבר על ידי ביצוע ההפקדה בפועל שהומלצה ע"י היועץ ולכן בכדי לאפשר הטבת מס כלשהיא יש לקבוע מודל אחר.

 

נוכח החששות האמורים ובמטרה להגביר המודעות בציבור, הקטנת הפגיעה בחסכונות ובמיגון הביטוחי, שימוש נאות בהטבות מס הניתנות לציבור החוסך והקטנת הנטל על קופת המדינה באמצעות פרסומים, אכיפה, שיפור אמצעי התשלום לייעוץ מומלץ לבצע את הצעדים האלה:

 

 

 

 

 

(א) לקבוע הפרדה בין רישיון יועץ פנסיוני ורישיון תאגיד ייעוץ פנסיוני שרישיונם מאפשר קבלת עמלות הפצה לבין רישיון יועץ פנסיוני ורישיון תאגיד ייעוץ פנסיוני שרישיונם מומנה באי-קבלת עמלה כלשהיא מגוף מוסדי באופן ברור ללקוח

(ב) לאפשר לציבור כלי נוח לאבחנה בין המשווקים ליועצים ובין היועצים השונים ולפרסם באתר משרד האוצר במנוע הקיים לאיתור סוכנים ויועצים, את בעלי הרישיונות השונים באופן מבדל וברור כולל האבחנה בין אלה המקבלים עמלות הפצה לבין אלה המקבלים שכרם מלקוח בלבד.

(ג) להרחיב את איסור השימוש בפרסומים במילים "תכנון פיננסי" "תכנון פנסיוני" ונגזרותיהן על מי שאינו בעל רישיון יועץ פנסיוני באתרים ואפליקציות באינטרנט העשויים לגרום נזק בלתי הפיך לציבור.

(ד) לקבוע חובת נקיטת אמצעים בידי מעבידים למניעת הטעיית עובד ו/או פגיעה בזכויותיו ולשם הגברת המודעות בציבור, באמצעות חובת שילוט בנוסח קבוע, הודעות כתובות, הדרכה וגילוי נאות בעת מפגש בין יועץ מטעם מעביד לעובד.

(ה) לקבוע חובת נקיטת אמצעים בידי גופים מוסדיים למניעת חוסר מודעות להיעדר ייעוץ פנסיוני במקרה שיוני או הקמת תוכנית חיסכון/ביטוח פנסיוני או ביטוח אישי באמצעות צירוף גילוי נאות המתריע ללקוח כי התוכנית הוקמה או שונתה ללא ביצוע הליך ייעוץ פנסיוני ביטוחי.

(ו) לקבוע אופן ומבנה שילוט גילוי נאות במשרדי ואתרי אינטרנט של גופים מוסדיים ובעלי רישיון משווק או סוכן פנסיוני להגברת המודעות בציבור והקטנת מספר העברות של אי-גילוי נאות כאמור בחוק..

(ז) לאפשר למבוטחים לשלם בגין ייעוץ פנסיוני מתוך צבירת החיסכון בהרשאה חתומה, שלא מדמי הניהול באופן שיימנע פגיעה באינטרס הלקוח להוזלת דמי הניהול, ויקל על האפשרות לתשלום ישיר לייעוץ ללא פגיעה בתקציב המשפחה. ללא צורך בהסכם הפצה בין היועץ לגופים מוסדיים.

(ח) לקבוע כי משיכה למטרה זו לא תחשב "כפדיון שלא כדין" והלקוח יהיה פטור מתשלום מס או קנס בגינה.

(ט) להתיר למשלמים בגין ייעוץ פנסיוני הכרה בתשלום שבוצע באופן ישיר ליועץ לצורכי מס באופן שהתשלום ינוכה מההכנסה החייבת באופן בו תתקבל הטבת מס ריאלית השווה למכפלת גובה התשלום כפול המס השולי החל על העובד על פי הכנסתו.

 

(י) לאפשר לתאגידי ייעוץ ויועצים ביצוע פעולות ופיקוח עבור לקוחותיהם ללא התניה בחתימת הסכמי הפצה וקבלת עמלות עם הגופים המוסדיים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להלן  הצעת החוק :

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) (תיקון מס' *** )
( הגברת מודעות והרשאה לתשלום מכספי חיסכון ), התשס"ה- 2005

 

תיקון סעיף 12 1. בחוק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) התשס"ה- 2005
(להלן החוק העיקרי). בפרק ג' סע' 12 (א)

(1) לאחר המילים "את החיסכון" יבואו המילים "ורמת הביטחון הכלכלי הדרושה לו ולמשפחתו"

(2) לאחר המילים "באמצעות מוצרים פנסיוניים" יבואו המילים "ובאמצעות כיסויים ביטוחיים שלו ושל משפחתו"

(3) לאחר המילים "המוצר הפנסיוני" יבואו המילים ", מסלול הכיסויים הביטוחיים".

 

תיקון סעיף 13 2. בפרק ג' סימן א' סעיף 13 לחוק העיקרי-

(1) לפני המילים "ביצוע עסקה לגבי מוצר פנסיוני" יבוא: "א."

(2) לאחר המילים "לפי הענין" יבוא:
" ב. יועץ פנסיוני המקבל שכר והחזר הוצאות בעמלה ישירה מהלקוח כאמור בסעיף 19 (3) יבצע עסקה בעבור לקוח ללא התניה בחתימת הסכם עמלת הפצה מחברה מנהלת כאמור בסעיף 19 (א) (2).

ג. חברה מנהלת לא תתנה ביצוע עסקה לגבי מוצר פנסיוני ע"י יועץ פנסיוני המקבל שכר והחזר הוצאות בעמלה ישירה מהלקוח כאמור בסעיף 19 (3) בחתימת הסכם עמלת הפצה מחברה מנהלת כאמור בסעיף 19 (א) (2).".

 

תיקון סעיף 19 3. בפרק ג' סימן ב' סעיף 19 לחוק העיקרי-

(1) בסעיף קטן (א)(1) בסוף הפסקה יבוא: " (להלן- עמלה ישירה מלקוח)".

(2) בסעיף קטן (א)(2) בסוף הפסקה יבוא: "(להלן- עמלת הפצה מגוף מוסדי)".

לאחר סעיף קטן (א)(2) יבוא:

"(3) עמלת ישירה מהלקוח בנוסף לעמלת הפצה מגוף מוסדי ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים, מראש ובכתב, לקבלת העמלה בידי היועץ ולשיעורה וכפי שנקבע בהסכם לפי סעיף 27(ב)(3), ובכפוף להוראות לפי סעיף 28; (להלן – עמלה מלקוח ומגוף מוסדי)".

 

דברי הסבר

סעיף 1. מוצע לתקן סעיף 12 לחוק הפיקוח באופן שימנע מהיועץ אי-התייחסות בעת הייעוץ לאלמנטים ביטוחיים
בתוכניות פרטיות או בתוכניות של בני הזוג שעשויים לגרום לתשלומי כפל או יתר של העובד בהיעדר התייחסות
בהנחות היסוד לשם מתן ייעוץ.

סעיף 2. מוצע לתקן סעיף 13 לחוק הפיקוח בכדי למנוע חובת יועץ קבלת עמלות הפצה מגופים מוסדיים וחתימת הסכם עימם בעת
ביצוע פעולות ושינויים בעבור הלקוח באופן שימנע טעויות ונזקים עתידיים מבלי לפגוע באובייקטיביות טוטאלית
של יועץ המקבל שכרו באופן ישיר מהלקוח.

סעיף 3 מוצע לתקן סעיף 19 לחוק הפיקוח בכדי להגדיר בבירור את אופן קבלת שכר והחזר הוצאות של היועץ באופן בו
קל ללקוח לבדל בין גופי הייעוץ השונים.

 

 

תיקון סעיף 20 4 . בפרק ג' סימן ב' סעיף 20 לחוק העיקרי-

(1) אחרי סע' קטן (א)(5) יבוא:
" (6) בין יועץ הפנסיוני המקבל שכרו ממעביד ומייעץ לעובד, ובין העובד ייחתם הסכם
לפי סעיף 27(ב) הכולל החתמת העובד והיועץ הפנסיוני על גילוי נאות כי העובד מודע לזכותו שלא לקבל ייעוץ פנסיוני באמצעות אותו יועץ פנסיוני.

(7) לכל עובד תינתן הזכות לקבלת ייעוץ פנסיוני באמצעות יועץ פנסיוני אחר בהשתתפות המעביד בתשלום שכר והחזר הוצאות היועץ הפנסיוני שייבחר ע"י העובד בגובה החלק היחסי המשולם בגין כל עובד ששולם ליועץ הפנסיוני שנשכר ע"י המעביד, בתשלום שיועבר לחשבונו של העובד ובתנאי שהעובד יציג בפני המעביד חשבונית מס בגין ייעוץ פנסיוני שקיבל".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

סעיף 4 מכיוון שבעולם העבודה נהוג במקרים רבים הליך "ייעוץ פנסיוני" ע"י או מטעם המעסיק תוך פגיעה באינטרס העובדים ותוך הטעייתם, מוצע להוסיף לסע' 20 לחוק הפיקוח הנחייה שתוודא אחריות היועץ הפנסיוני וחובתו להסכם ייעוץ וכן לגילוי נאות של המעביד אודות זכותו של העובד לבחירת היועץ.

 

 

 

 

 

 

 

 

תיקון סעיף 21 5. בפרק ג' סימן ב' לחוק העיקרי

(1) בסעיף 21 (א)(1) לאחר המילה "וברור" יבוא "בגודל 80 ס"מ X 60 ס"מ"

(2) בסעיף 21 (א)(2) לאחר המילים "באתר האינטרנט שלו" יבוא: "בעמוד הראשי ובכל עמוד בעל אפשרות ליצירת קשר, בין אם באמצעות טופס ואפשרות משלוח פרטים ובין אם באמצעות מספר טלפון המוצג בעמוד " ולאחר המילים ..."בפסקה (1)" יבוא: "בטקסט בנוסח שיכול את הפיסקה "אתר זה הינו בבעלות סוכן/ משווק העומד בקשר עסקי עם גופים מוסדיים ואינו עוסק בייעוץ פנסיוני כהגדרתו בחוק פיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני ) התשס"ה -2005". לאחר המילים " אותם מוצרים פנסיוניים" יבוא "בעמוד נוסף באתר האינטרנט שיסומן בכותרת "גילוי נאות" וקישור אליו יוצג בעמוד הראשי ".

(3) בסעיף 21 לאחר סע' (ב) יבוא :
" (ג) מעביד יגלה לעובדיו, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לזכויותיהם לבחירת תוכניות ביטוח ולזכויותיהם לייעוץ פנסיוני בכלל זה-

(1) יביא לידיעת עובדיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור בגודל 80ס"מ X 60, את דבר זכויותיהם לבחירת תוכניותיהם הפנסיוניות ללא התערבות המעסיק ואת ההבדל בין ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני בנוסח ;

" לידיעת העובדים,

· עפ"י החוק זכותו של כל עובד לקבוע את אופן הפרשת הכספים לחסכונו הפנסיוני, כולל בחירת גוף פיננסי, מכשיר החיסכון (קופת גמל, קופת ביטוח, קרן פנסיה), מסלולי הביטוח וחיסכון עפ"י השקפותיו ללא התערבות המעביד.

· הליך ייעוץ פנסיוני ביטוחי אובייקטיבי עשוי להציל סכומים ניכרים של תשלומים מיותרים, לוודא מקסום הפנסיה הצבורה בעת הפרישה ולמנוע היעדר זכויות למשפחתך ולך במקרה מוות או מחלה.

· סוכן ביטוח או סוכנות הסדר או משווק מטעם גוף מוסדי, אינו בעל רישיון ייעוץ פנסיוני ואינו מורשה לביצוע הליך ייעוץ פנסיוני בלשון החוק.

· אי-גילוי היותו של הנציג סוכן/ משווק הינה עבירה פלילית.

· זכותו של העובד לבחור גוף ייעוץ פנסיוני לביצוע הליך ייעוץ ללא התערבות המעביד.

· הליך ייעוץ פנסיוני מחייב חתימת היועץ הפנסיוני והעובד על הסכם ייעוץ פנסיוני המאושר ע"י מ.האוצר.

· חוזה ייעוץ בין מעביד לבין יועץ אינו הליך ייעוץ פנסיוני כחוק ואינו מהווה תחליף לזכותו של העובד לפניה לייעוץ פנסיוני מטעמו.

במקרים של פגיעה בזכויותיך ניתן לפנות ליחידה לפניות הציבור – משרד האוצר ,
רח' קפלן 1 ירושלים,91950 . טלפון *3002 או 12223002 פקס 02-5695352 "

(2) יביא לידיעת עובדיו, במסמך שיצורף לכל הסכם עבודה ולכל תלוש שכר , את דבר זכויותיהם לבחירת תוכניותיהם הפנסיוניות ללא התערבות המעסיק ואת ההבדל בין ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני בנוסח האמור בסעיף בסע' 21 (ג)(1);

(3) יביא לידיעת עובדיו, בהדרכה שתאורגן על ידו אחת ל-6 חודשים באמצעות בעל רישיון יועץ פנסיוני או באמצעות כל מרצה אחר שאינו משווק פנסיוני כפי שהורה הממונה , את דבר זכויותיהם לבחירת תוכניותיהם הפנסיוניות ללא התערבות המעסיק ואת ההבדל בין ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני בנוסח האמור בסעיף בסע' 21 (ג)(1);

(4) יביא לידיעת עובדיו, במסמך גלוי נאות , את דבר זכויותיהם לבחירת תוכניותיהם הפנסיוניות ללא התערבות המעסיק זכויותיהם בדבר בחירת יועץ פנסיוני האמור בסעיף בסע' 20 (א)(7);

דברי הסבר

סעיף 5 עולם האינטרנט משופע באתרי אינטרנט בבעלות סוכנויות ביטוח הערוכים בצורה הגורמת לציבור
הגולשים לטעות ולחשוב כי מדובר בחברות ייעוץ פנסיוני. משום אי הגדרה מדויקת לאופן הגילוי הנאות
הנדרש גם באתרי אינטרנט וגם במשרדי הסוכנים, מוצע לשנות סעיף 21 (א)2-1 באופן שיגדיר באופן
מדויק את הבלטת חובת הגילוי הנאות בפרסומים אלה.

מרבית העובדים בישראל אינם מודעים לזכויותיהם בבחירת תוכניות הפנסיה ובבחירת היועץ הפנסיוני
ובכדי להגביר מודעות זו מוצע להוסיף לסעיף 21 לחוק הפיקוח חובת גילוי נאות של המעביד בשילוט
ובאמצעים שיבטיחו הגעת המידע לעובדים.

 

"ד. גוף מוסדי המפיק תוכנית ביטוח פנסיונית או ממשנה תוכנית פנסיונית ללא ביצוע הליך ייעוץ פנסיוני ע"י העל רישיון יועץ פנסיוני, יביא לידיעת הלקוח את עובדת ביצוע התוכנית או השינוי ללא הליך ייעוץ פנסיוני.

(1) יביא לידיעת לקוחותיו בעלי התכנית הפנסיונית , במסמך שיצורף לדף "פרטי הביטוח" או למסך השינוי , את הקמת או שינויי התכנית בהליך שיווק פנסיוני ולא בהליך ייעוץ פנסיוני ואת זכויותיהם לבחירת תוכניותיהם הפנסיוניות ללא התערבות המעסיק ואת ההבדל בין ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני בנוסח " תוכנית זו הוקמה/שונתה ללא הליך ייעוץ פנסיוני כהגדרתו בחוק פיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני ) התשס"ה -2005" ובהמשך את האמור האמור בסעיף בסע' 21 (ג)(1);

תיקון סעיף 24 6. בפרק סימן ג' לחוק העיקרי

(1) בסעיף 24 (א) במקום "המילה ייעוץ או בכל מילה הנגזרת ממנה" " יבוא "במילים "ייעוץ" ו-"תכנון" או בכל נגזרותיהן של מילים אלה".

(2) בסעיף 24 (ב) לאחר המילה "מילים" יבוא " "תכנון" ו".

תיקון סעיף 27 7. בפרק ג' סימן ד' לחוק העיקרי

(1) בסעיף 27 (ב) לאחר תת סעיף (8) יבוא:

"(9) הוראה כי ידוע ללקוח שעל המעביד או ארגון המעבידים חלה הוראה האוסרת עליהם התערבות בתוכן הייעוץ הפנסיוני שנותן היועץ לעובדים, ועל זכותו של הלקוח שלא לקבל ייעוץ פנסיוני באמצעות אותו יועץ פנסיוני ועל זכותו של העובד לבחור יועץ פנסיוני מטעמו."

תיקון סעיף 28 8. בפרק סימן ד' לחוק העיקרי

(1) בסעיף 28 (ב) לאחר המילים "יועץ פנסיוני" יבוא "המקבל עמלת הפצה מגוף מוסדי כאמור בסעיף קטן (א)(2)"

(2) בסעיף 28 (ג) לאחר המילים "יועץ פנסיוני" יבוא "המקבל עמלת הפצה מגוף מוסדי כאמור בסעיף קטן (א)(2)"

(3) לאחר סעיף 28 (ד) יבוא

"(ה) יועץ פנסיוני אשר מקבל עמלה ישירה מלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(1) ראשי לגבות שכרו בהסכמת הלקוח, בהרשאה וייפוי כח חתומים ע"י הלקוח בצירוף העתק חשבונית מס שהתקבלה מהיועץ בגין ייעוץ פנסיוני , כסכום חד-פעמי ו/או כשיעור שנקבע מתוך הסכומים הצבורים בחסכון שלו ובכפוף לאמור בהסכם שנערך בין היועץ לבין הלקוח כאמור בסע' 27 (ב) (3).

(ו) הממונה ראשי ליתן הוראות בדבר מבנה כתב ייפוי כח והרשאה, צורתו ודרכי מסירתו ללקוח ולגוף המוסדי, וכן בדבר נושאים נוספים שיש לכלול בכתב ייפויי הכוח וההרשאה באמור.

(ז) גוף מוסדי יעביר את הסכום המסוכם בכת ייפויי הכח ישירות ליועץ הפנסיוני בתוך 15 יום מקבלת הרשאה חתומה ע"י הלקוח בצירוף העתק חשבונית מס כאמור בסע' 28 (ה) ו- (ו') מתוך כספים הצבורים בחסכונו של הלקוח ללא פגיעה בזכויותיו וזאת ללא צורך בעריכת הסכם הפצה בין היועץ לגוף המוסדי.

(ח) פדיון המבוצע מכספי חיסכון של הלקוח לצורך תשלום ליועץ פנסיוני כאמור בסע' 28 (ה) לא יחשב כ"משיכה שלא כדין" ולא יחייב את הלקוח בתשלום מס ו/או קנס כלשהוא ולא יפגע בזכויותיו במכשיר הפנסיוני.

דברי הסבר

סעיף 5 (המשך) כאמצעי להגברת מודעות הציבור להבדל בין ייעוץ לשיווק פנסיוני מוצע להוסיף לסעיף 21 לחוק הפיקוח
חובת הערת שתרשם ע"י גופים לכל תוכנית ביטוח/חיסכון פנסיוני שהוקמה/ שונתה ללא ביצוע ייעוץ פנסיוני.

סעיף 6 נועד להקטין ככל הניתן את "עקיפת" איסור הטעיה בשימוש במילה ייעוץ בחוק ע"י שימוש במילה "תכנון"

סעיף 8 כדי להקל על הציבור תשלום בגין ייעוץ פנסיוני ללא פגיעה בתזרים תקציבי משפחתי מבלי לפגוע
באובייקטיביות הייעוץ ומבלי שהיועץ יחויב בהסכם קבלת עמלות הפצה מגוף מוסדי, מוצע להוסיף לסעיף 28
לחוק הפיקוח אפשרות חוקית ללקוח לשלם ליועץ באמור מתוך כספי החיסכון הסגורים לטווח ארוך מבלי
להיקנס, לאבד זכויות או לשלם מס.

תיקון סע' 37 9. בפרק ז' לחוק העיקרי

(1) לאחר סעיף 37(4) יבוא :

" (5) לגבי מעסיק שאינו יחיד בעל רישיון ואינו תאגיד בעל רישיון – פי שמונה מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

תיקון סעיף 38 10. בפרק ג' לחוק העיקרי

(1) בסעיף 38 לאחר סע (ב) (18) יבוא:

(19) כמעביד לא הודיע לעובד או לא פרסם את דבר זכויותיו של העובד בניגוד להוראות סעיף 21 (ג)

תיקון סעיף 43 11. בפרק ח' סימן לחוק העיקרי

(1) בסעיף 43 אחרי תת סעיף (ב) יבוא:

" (ג) שמות תאגידי הייעוץ והיועצים בעלי רישיון יועץ פנסיוני יפורסמו באתר משרד האוצר בעמוד איתור סוכנים ויועצים באופן שיכלול אפשרות מיון ואיתור עפ"י סוג הרישיון ואופן קבלת שכר והוצאות ב-3 אפשרויות כדלקמן: "עמלת הפצה מגוף מוסדי " או "עמלה ישירה מלקוח " או " עמלה מלקוח ומגוף מוסדי ". "

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

סעיף 9-10 מכיוון שעולם המעבידים מתאפיין פעמים רבות באי- חשיפת המידע אודות זכויות העובד ע"י המעביד.
אי-גילוי נאות בדבר זכויות אלה עלול לחשוף העובדים לסיכונים ונזקים בלתי הפיכים בדבר ביטוח אישי ופנסיוני
מוצע להוסיף לסעיפים 37-38 לחוק הפיקוח, קביעת עונשין גם למעבידים העוברים על החוק.

סעיף 11 מוצע בכדי לאפשר לציבור איתור נוח של בעלי רישיון ייעוץ תוך בידול עפ"י תנאי רישיונם ואופן קבלת שכרם.

 

 

 

 

 

 

תיקון סעיף 45 12. . בפרק ח' לחוק העיקרי

(1) בסעיף 45 לפני המילים "תיקון פקודת מס הכנסה-מס' 149" יבוא: "א.)

(2) בסעיף 45 לאחר סעיף 45 א יבוא:

" ב. תיקון פקודת מס הכנסה - מס' _____

בפקודת מס הכנסה, בסעיף 20 (א)(4) לאחר המילה אחרות. במקום "." יבוא ":" ולאחריו יבוא:

" (5) שכר והחזר הוצאות ששולמו ליועץ פנסיוני בגין עמלה ישירה מלקוח.

בסעיף זה, "עמלה ישירה מלקוח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
(עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005."

תיקון סעיף 51 13. בפרק ג' לחוק העיקרי

(1) סעיף 51 במקום "כאמור" יבוא "בשם בו הוא מנהל את עסקיו, אך לא בפרסום מטעמו המתאר
את עיסוקו ובכפוף לאמור סע' 21 (א)," :

 

 

 

 

דברי הסבר

סעיף 12 בכדי לעודד הציבור לפנות לייעוץ פנסיוני שיקטין את תלות הציבור בקופת המדינה, מוצע לתקן סעיף 20 בפקודת מס הכנסה באופן שיאפשר לכל הציבור הטבת מס מעשית הניתנת גם במקרה של הכנסה נמוכה, בצורה של התחשבות בהוצאה לייעוץ פנסיוני כניכוי המקטין את ההכנסה החייבת במס.

סעיף 13 עקב קיום עסקים שבשמם המסחרי טרם שנת 2005 נעשה שימוש במילים "ייעוץ" ו-" פנסיוני" ונגזרותיהן. למרות האיסור
החל על שימוש במילים אלה על מי שאינו בעל רישיון ייעוץ פנסיוני, משום ההרשאה להמשך שימוש במילים אלה עפ"י
הוראות מעבר שנקבעו, נוצר בלבול בציבור וחשש להטעיה. מוצע להוסיף לסעיף 51 לחוק הפיקוח חובת גילוי נאות בדבר אי-
עיסוק בייעוץ פנסיוני בשונה מהאמור בשם העסק.

 

 

חוק הייעוץ

צור קשר


בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

ייעוץ פנסיוני

ייעוץ פרישה

ביטוח פנסיוני

  יועץ ביטוח

  יועץ פנסיוני

סניפים  

אודות

ייעוץ פנסיוני מוזל